מחשבות שלי על חשיבה הכרתית

בשנים האחרונות אני שומע יותר ויותר את הביטוי – חשיבה הכרתית .   לא ייחסתי לו חשיבות מיוחדת, היות שבעיניי כמעט כל חשיבה היא חשיבה הכרתית, מודעת ( אם כי לא בהכרח רציונאלית). כאשר שמעתי את הקישור ובעיקר את הייחוס שלה למיסטיקנית ימימה אביטל, נזקפו ונפקחו  חיישני-הסקרנות...

ימימה – האישה והאגדה

לא הכרתי אותה. לא זכיתי. כל מה שאני יודע עליה – מקריאה אני יודע, מעדויות של תלמידיה, מווידויים של מי שחייבים לה את חייה.  היא לא הניחה יסודית לקיומה של כת או דת חדשה.  יש לה ירושה   אולי אף מורשת – הזכות לחיים של חירות פנימית, בשמחה ובאושר תוך מיצוי מרבי של כלל...
מחשבות על ימימה

מחשבות על ימימה

אני מתקשה למצוא מלים. עודני רועדת, בכותבי על אודות שיטת ימימה, שזיקקה את חיי מרעלים מזיקים, חלקם ארסיים, קטלניים: צרות עין ( או אם לכנות את התופעה בשמה – קנאה)  חוסר היכולת לשמוח בחלקי, נטייה כפייתית לחפש פגמים ועוד.  לא היה שקט בחיי. כאשר חברה הציעה לי על התנסות...