ימימה אביטל נמנית עם קבוצת-איכות אנושית  נדירה: אנשים  אשר השפעתם על זולתם גדולה במותם בחייהם ואולי אף ביתר שאת.

ימימה אביטל גילמה באישיותה רבת הסוד והמסתורין, אשר אורח חייה העצים אותם, את ההד לקול הקורא של רבים. היא היתה עבורם קן התפילות,  העוגן  המצוי בחוף המבטחים ומציע מפלט בים הסערות המטלטלות.

ימימה אביטל שמרה בקנאות על פרטיותה. גם בשיעורים שהעבירה במסגרת לימודי ימימה (הקרויים, כמובן, כמו גם השיטה שפיתחה – על שמה)  היא דיברה כאשר היא נסתרת מעין תלמידיה. תצלומיה מעטים ונדירים. היא אסרה להקליט אותה ולצלמה, וככל הידוע לא העניקה ראיונות.

אף שהיתה  בוגרת החוג ללימודי פסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון ( היא התגוררה שנים אחדות בבאר שבע) שיטת ימימה בכלל ולימודיה במסגרת סדנת ימימה בפרט לא היו טיפולים פסיכולוגיים. היו לה תובנות פסיכולוגיות מרהיבות על אודות טבע האדם אבל היא שיקעה אותם במשתנה הכוללת כאחד ממרכיביה אך בהחלט לא העיקרי ולא הבלעדי.

ימימה אביטל היתה צדקת.  מדי שבוע ייחדה והקדישה יומיים שלמים לישיבה על יד מיטות חולים בבתי חולים ברחבי הארץ והביאה מזור באמצעות כוח תפילתה העצום. היא אמרה שיש לה שיג ושיח עם עולמות חיצוניים והיא מקבלת השראה וידע  בדרך של תקשור.

מאחר שלא הטיפה לאיש ולא ייסדה כת של מאמינים עיוורים; היות שלא טבעה נאמנות מוחלטת ונאמנות עיוורת; הואיל ולא חייבה איש להגיד "אמן" אחרי כל מלה שלה – ימימה אביטל לא הואשמה בשרלטנות, כפי שנחשדים ואף מואשמים במקומותינו מורים רוחניים שונים. היא היתה כנה ואמיתית וגילמה באורח חייה (הצנועים עד מאוד) את דמות האדם החופשי מעכבות ומחסמים.

רבים מהמשתתפים במסגרות שונות של לימודי סדנת ימימה מעידים כי הודות לחשיפתם לתורתה המבוססת על חשיבה הכרתית חייהם זורמים בשקט ובשלווה זרימה חופשית המאפשרת להם לחוות את החיים במלואם.

עשרות אלפי אנשים בישראל חשים שנרעד בהם מיתר, כאשר השם ימימה אביטל הוא הפורט עליו את מנגינת חייהם הערבה.