זה לא מאמר לילדים על הבובה ימימה אלא מאמר למבוגרים  על  הרבנית ימימה. על  המיסטיקנית הקבלית ימימה. על הצדקת ימימה. על אגדה ושמה ימימה…

יש בישראל המון אנשים שחייהם נחלקים לחיים   לפני התוודעותם אל שיטת ימימה ואחריה. מדובר באותם אנשים אבל בחיים שונים תכלית שינוי. בחינת השינוי על פי מאפייני התנהגות חיצוניים עלולה להטעות ול…תסכל. עיקר השינוי הוא פנימי. שינוי תודעתי. שינוי בתפיסה, במחשבה, ברגשות. שינוי ברמה האנרגטית.

ימימה לא ביקשה להפוך עולמות ואף לא לשנות סדרי בראשית. היא גם לא שאפה להביא גאולה לעולם ( אולי, בסתר לבה ובצפונותיו, דווקא כן, אבל היא לא השאירה שום סימן העשוי להעיד על כך) היא קיוותה לאפשר לאנשים להרגיש שהם חיים במלוא מובן המלה. היא ציידה אותם בהבחנות, בכלים ובתובנות שאפשרו להם להבין את עצמם טוב יותר; לגעת במקומות הכואבים, העצובים, הבולמים אותם. תהליך לימוד באמצעות חשיבה הכרתית, ששימשה בסיס שיטתה, הופך עד היום את תלמידיה לאנשים שחשים שהם משנים את עצמם ומשתנים ללא הרף.

לא מדובר בטיפול פסיכולוגי. אנשים מגיעים אל   לימודי ימימה מתוך צימאון, מתוך רצון לתיקון, לאו דווקא בגלל הרצון למצוא משמעות לחייהם. ימימה לא ביקשה לעורר אנשים לחפש משמעות לחייהם אלא לאפשר להם לפתוח חסימות, להתגבר על מעצורים, לגייס מתוכם את הכוחות הקיימים בהם כדי לחיות חיים מלאים יותר – את החיים שנכונים ומתאימים להם.

ימימה מעודה לא הטיפה. היא לא היתה שתדלנית של  דת כל שהיא. היא לא היתה כוהנת דת אף לא סוכנת שיווק של תורה כל שהיא. ימימה הציעה דרך והנחתה את ההולכים בה. היא ליוותה אותם במסעם לגילוי  עצמי. היא הציעה להם השתתפות בחוויה.

ככל שאני שומע יותר ויותר עדויות מפי מי  שמשתתפים בלימודי ימימה וככל שאני מרבה לקרוא עדויות מפי מי שזכו להימנות עם תלמידותיה של ימימה אביטל,  אני מתחיל, לאט ובהדרגה, להבין את  הזכות ואולי אף את החסד שהם זכו ועדיין זוכים לו.