ימימה אביטל – מתוות הדרך לגילוי עצמי

הם אינם נוהים אחרי ימימה אביטל כחסידים שוטים, אף שהם מעריציה המושבעים. הם אינם עורכים לה פולחן אישיות, לא מבטלים עצמם מפניה, חרף  נכונותם להפליג בשבחיה. המשותף לכולם  הוא היותם בוגרי לימודי ימימה או תלמידים בהווה.

ימימה אביטל חתומה על  שינוי שהתחולל –  שינוי שהם, בעצם, מחולליו,  לכן נכון הגדיר אוו כתהליך פעיל ולא כתהליך סביל – בתפיסתם את המציאות, באופן  התנהגותם ותפקודם במסגרתה ובעיקר – בתחושתם כלפי עצמם, כלפי הזולת וכלפי העולם כולו.

לימודי ימימה אביטל הם מסע רוחני, רצוף, עקבי ומתמשך, לחקר ולהעמקה בתוך הנפש, כדי להבין את משקעיה המשפיעים על תפקוד  מעוכב,  לא זורם בהווה; על היווצרות תחושה של העדר סיפוק נפשי עמוק בגלל אי-מיצוי הכישורים והיכולות.

ימימה אביטל, הרבנית המיסיטיקנית, פותחת לאנשים חסימות. שיטתה, המבוסס על חשיבה הכרתית, מאפשרת חיבור עם החלקים הטובים והחיוביים שבנפש, לאחר התוודעות אל החלקים  בתוכה  שגורמים למועקה ולא אחת אף לסבל והפיכתם כר לצמיחה חדשה.

לימודי ימימה הם המסגרת של המסע. אף שהיא לא הותירה אחרי שום ספר שב מרוכזת משנתה ומנוסחת תורתה, לימודי ימימה מתבססים על אסופה של טקסטים, שהיא ניסחה. מדובר בפרגמנטים, ב"חלקים", אר תלמידיה מוסיפי עליהם את הרובד האישי שלהם. לימודי ימימה נערכים במרכזים שונים, בהנחיית מי שהוסמכו לכך.

ימימה אביטל לא הטיפה ולא חייבה ללמוד במסגרות מגדריות נפרדות אבל עם השנים הושרשה  ההכרה, לפיה קבוצות חד מיניות מתאימות יותר לקיום השיעורים.

ימימה אביטל ודאי הייתה מבטלת מכל וכול את הדיבור על מורשתה, אבל אין ספק,  כי בין התורות השונות הרווחות במקומותינו ואף הרחק מהם,  לימודי ימימה המתקיימים במקומות הולכים ורבים מעידים על צורך, על צימאון, על חיפוש דרך לחיים רגועים, מאורגנים; חיים שאינם נטולי בעיות ומכשולים אבל חיים  שלאנשים יש בהם כלים להתמודד עם כל מה שהחיים מזמנים מתוך תחושה של מלאו אישית, סיפוק, ראיית הטוב ויכולת ליצור אותו גם אם  במעמקי הנפש קפאו זרמים עכורים שזרמו בימים אחרים, רחוקים.d.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(s);} else {