הקרון של ימימה ברכבת החיים

האם רק אני מסרב להכיר בקיומו של מושג הרכבת האחרונה? אני מניח שאילו הייתה לי הזדמנות לשאול את ימימה אביטל – המיסטיקנית הקבלית, הצדקת, הרבנית ( מי שהכירו אותה מן הסתם יכתירו אותה בתארים רבים, חמים ומחמיאים, נוספים) גם היא הייתה, כמשוער וכצפוי, כופרת בקיומו. כל תלמידיה שהשתתפו ומשתתפים במסגרות שונות של לימודי ימימה יגידו ואף יעידו שתמיד, בכל מצב וזמן נתונים, יש לאדם סיכוי לחולל שינוי – אם לא בנסיבות החיצוניות, ודאי באופן שבו הוא מפרש אותן ומתפקד על אף היותן – כולן, רובן או חלקן – בלתי ניתנות לשינוי. תמיד יש עוד רכבת או, לכל המעט, עוד קרון אחד, זה שאחרי הקרון האחרון. קרון שאינו תלוי באיש מלבדנו. הקרון שלנו. קרון חיינו.לימודי ימימה אינן סדנת העשרה ( אף שהן מעשירות מאין כמוהן!) אלא מסגרת להיכרות את עצמנו ולהפיכת כל מה שבתוכנו מנוף לשינוי חיובי, לכינון חיים של זרימה חופשית, של שלווה, של תחושת מרץ ורעננות, של יחסים אנושיים משופרים, חמים. ימימה אביטל הייתה כל כולה מחויבת לשליחות חייה ולייעודם – להיטיב עם בני אדם, עם נפשית ורגשית ואם פיזית. יומיים מדי שבוע ייחדה זמן והקדישה את כל כולה לתפילות שנשאה על יד מיטות אנשים חולים, מהם החולים במחלה ממארת וסופנית. היא העניקה להם את המשאב היקר והחשוב מכל – את התקווה ואת האמונה כי יהיה טוב.

ימימה אביטל לא הייתה קוסמת ושיעוריה לא היו סדנה ללימוד טריקים של קוסמים. לימודי ימימה אפשרו לאנשים לשנות את חייהם מתוך עצמם. הם לא נדרשו לשום מחווה ושום גינון חיצוני. הם לא נתבעו להשתתף בפולחן כל שהוא, ודאי לא פולחן אישיותה של ימימה אביטל שהייתה, ועודנה, נערצת על רבים מהם.

ימימה אביטל לא ביקשה מאיש להתכחש לעברו או להדחיקו. היהפך הוא הנכון. היא הדריכה כיצד לפגוש גם את החלקים המרים והאפלים בעבר שלנו ולהפוך אותם כר לצמיחה, אדן לזינוק, מנוף לגדילה, מנוע לריצה. היא ידעה כי הכול בראש שלנו ומשום כך הכול ניתן לשינוי. אם רוצים. אם מתחייבים לעצמנו ללמוד להשתמש בכלים שהיא שמסגרת של לימודי ימימה מספקת לנו.

גם אם אעמוד אי פעם לבדי, בשעת לילה חשוכה ומאוחרת, וארגיש שנותרתי – "יחיד כה ורפה", כמאמר המשורר – אחרון הממתינים ברציף מעושן ומפויח], ששום רכבת אינה אמורה לעבור בו – אברא לעצמי בעיני רוחי עוד קרון ומשם אתחיל את התיקון.

סדנת לימודי ימימה – סדנא שהיא מתנה

יש לי חבר טוב ויקר. איש רגיש. היחס שלו כלפי אשתו עשוי לעורר אחת משתיים – קנאה בו או הערצתו. הוא נושא אותה על כפיים, מעניק לה את כל החום שבעולם. הוא מוותר לה, מפייס אותה, מרגיע אותה, מעצים אותה. באחרונה הוא התלבט בשאלה, איזו מתנה להעניק לה ליום הולדתה ה… לרגע הבזיק לי רעיון: ימימה אביטל.

היות שהוא מוקיר אותי ומעריך את דעתי הצעתי לו הצעה מקורית, הצעה שלא יוכל סרב לה (לדעתי!). מתנה שלא רק מי שתקבל אותה תזכה בה אלא גם הוא, המעניק אותה. סדנת ימימה. זו המתנה. הוא השתאה והתפלא ושאל איזו מתנה זו. חייכתי והשבתי, כי זו לא מתנה שעוטפים אותה בנייר-מתנה צבעוני. זולא מתנה שבירה. לא מצורף לה פתק החלפה. התפתחה בינינו שיחה ארוכה על ימימה אביטל.

הסיבה שבגללה חשתי וחשבתי שמתנה זו – סדנת ימימה – היא בדיוק המתנה המתאימה לו בשלב זה בחייו היא לא בגלל שהוא זקוק לתיקון בחייו, אף לא ל" כיוון כלים". ובכל זאת –
סדנת ימימה עשויה לתרום ולהועיל לו באופן לא ייאמן. אמרתי לו כי ימימה אביטל הייתה אישה, סליחה – אישיות מיוחדת. הוא התעניין על הרקע שה בפסיכולוגיה, במיסטיקה וגם במרחק הרב שעשתה מאז נולדה כסימה אבוטבול והפכה להיות ימימה אביטל. הוא התרשם עמוקות מהסיוע הרצוף והמתמיד שלה לחולים, שרבים מהם ריפאה בכוח תפילותיה.

החבר שלי הוא אדם מאוד רציונאלי, מחושב ושיטתי, אבל דווקא הקשר והחיבור של תורתה של ימימה אביטל והשיטה שפיתחה –חשיבה הכרתית – ריתקה אותו וקסמה לו. הוא קיבל את המתנה שלי בחיוך רחב. " הפתעת אותי", אמר לי, כשטפח על שכמי. סדנת ימימה תחולל שינוי בחייו. אני סקרן לשמוע על תחושתו כאשר יתחיל להשתתף בשיעורים שיתקיימו במסגרתה.

אף שחיוך קבוע נסוך על פניו, אני יודע שהוא סוחב משא כבש של טראומות מהעבר. הוא כפייתי בתחומים רבים והוא דורש מעצמו דרישות כמעט לא אנושיות. סדנת ימימה תפגיש אותו עם החלקים היותר רכים שבאישיותו. הוא ילמד לקבל את עצמו, לסלוח וגם, אכן, לחמול על עצמו.

ימימה אביטל תעשיר את חייו. סדנת ימימה תהיה עבורו מכרה של שקט ושלווה.

ימימה אביטל – מתוות הדרך לגילוי עצמי

הם אינם נוהים אחרי ימימה אביטל כחסידים שוטים, אף שהם מעריציה המושבעים. הם אינם עורכים לה פולחן אישיות, לא מבטלים עצמם מפניה, חרף  נכונותם להפליג בשבחיה. המשותף לכולם  הוא היותם בוגרי לימודי ימימה או תלמידים בהווה.

ימימה אביטל חתומה על  שינוי שהתחולל –  שינוי שהם, בעצם, מחולליו,  לכן נכון הגדיר אוו כתהליך פעיל ולא כתהליך סביל – בתפיסתם את המציאות, באופן  התנהגותם ותפקודם במסגרתה ובעיקר – בתחושתם כלפי עצמם, כלפי הזולת וכלפי העולם כולו.

לימודי ימימה אביטל הם מסע רוחני, רצוף, עקבי ומתמשך, לחקר ולהעמקה בתוך הנפש, כדי להבין את משקעיה המשפיעים על תפקוד  מעוכב,  לא זורם בהווה; על היווצרות תחושה של העדר סיפוק נפשי עמוק בגלל אי-מיצוי הכישורים והיכולות.

ימימה אביטל, הרבנית המיסיטיקנית, פותחת לאנשים חסימות. שיטתה, המבוסס על חשיבה הכרתית, מאפשרת חיבור עם החלקים הטובים והחיוביים שבנפש, לאחר התוודעות אל החלקים  בתוכה  שגורמים למועקה ולא אחת אף לסבל והפיכתם כר לצמיחה חדשה.

לימודי ימימה הם המסגרת של המסע. אף שהיא לא הותירה אחרי שום ספר שב מרוכזת משנתה ומנוסחת תורתה, לימודי ימימה מתבססים על אסופה של טקסטים, שהיא ניסחה. מדובר בפרגמנטים, ב"חלקים", אר תלמידיה מוסיפי עליהם את הרובד האישי שלהם. לימודי ימימה נערכים במרכזים שונים, בהנחיית מי שהוסמכו לכך.

ימימה אביטל לא הטיפה ולא חייבה ללמוד במסגרות מגדריות נפרדות אבל עם השנים הושרשה  ההכרה, לפיה קבוצות חד מיניות מתאימות יותר לקיום השיעורים.

ימימה אביטל ודאי הייתה מבטלת מכל וכול את הדיבור על מורשתה, אבל אין ספק,  כי בין התורות השונות הרווחות במקומותינו ואף הרחק מהם,  לימודי ימימה המתקיימים במקומות הולכים ורבים מעידים על צורך, על צימאון, על חיפוש דרך לחיים רגועים, מאורגנים; חיים שאינם נטולי בעיות ומכשולים אבל חיים  שלאנשים יש בהם כלים להתמודד עם כל מה שהחיים מזמנים מתוך תחושה של מלאו אישית, סיפוק, ראיית הטוב ויכולת ליצור אותו גם אם  במעמקי הנפש קפאו זרמים עכורים שזרמו בימים אחרים, רחוקים.